חוברת הקורס

הרצאה 1 — קריאה ביקורתית, SQ3R ומבנה המאמר

מפת ההרצאה

זו ההרצאה הראשונה שהוקלטה, ולפי הסילבוס היא השיעור השני בקורס. את השיעור הראשון העבירה מרצה אחרת, והוא לא נמצא כאן. בין 0:56 ל-1:24 אין קול בהקלטה: הקבוצות עבדו בחדרים נפרדים בזום. המצגת הוצגה על המסך, ומה שהיה כתוב בה ולא נאמר בקול לא נמצא בעמוד.

על הקורס

• קורס שנתי. קריאה מדעית בסמסטר הזה, וכתיבה מדעית בסמסטר הבא. לפי ההרצאה אפשר להתייחס אליהם כקורס אחד שחולק באופן קצת מלאכותי, וכבר בסמסטר הזה ייגעו גם בכתיבה
• שיעור סדנאי. בכל שיעור יש חלק פרונטלי, ואחריו עבודה בקבוצות קטנות בחדרים בזום. אי אפשר ללמוד לקרוא ולכתוב באופן ביקורתי רק מהקשבה. ההשתתפות חשובה, במיוחד בזום, שבו קל ללכת לאיבוד בין הריבועים
• הסילבוס. שיעור בכל שבוע. השיעור של 6.12 הוא א-סינכרוני: מודולה על בינה מלאכותית עם סרטונים, ומטלה שמעלים. שיעור 10 הוא בנוכחות חובה: מבצעים בו מטלה ומגישים אותה, והיא חלק מהציון. הנוכחות בקורס כולו היא חובה, ולפי התקנון יש מספר מותר של היעדרויות

הציון

אין מבחן. הבדיקה של המטלות מדוקדקת, ולפי ההרצאה, דווקא מפני שיש בינה מלאכותית, הציפייה היא לעבודה מוקפדת ומדויקת מאוד.

בינה מלאכותית בקורס

בפדלט נשאלו שתי שאלות: למה משמשת אתכן בינה מלאכותית ביום-יום, ומה דעתכן על השימוש בה באקדמיה.

• ביום-יום עלו שימושים מגוונים: מתכונים, שאלות טכניות, השוואות והתייעצויות
• באקדמיה כולן חשבו שכדאי להשתמש בה, עם שתי הסתייגויות שחזרו: להשתמש באופן מבוקר, ולא להיות תלויות בה, כך שהיא לא תפגע בלמידה ובהתפתחות המקצועית

המדיניות

• בהתחלה בלי, ואחר כך לאט לאט. ההנחיות יינתנו לכל מטלה בנפרד. המטרה היא לא לדלג על השלבים שבהם מתפתחות הכתיבה, הקריאה הביקורתית והחשיבה הביקורתית
• בזהירות. הכלים משתפרים, והיום יש בהם פחות הזיות, תשובות מומצאות, משהיו לפני שנתיים-שלוש. ובכל זאת צריך שיקול דעת
• הצהרת שימוש. בכל מטלה יש טופס שבו מצהירים אם השתמשתן בבינה מלאכותית, ולאיזה סוג של עזרה

הטיעון. אם כל מה שאתן עושות הבינה המלאכותית יכולה לעשות במקומכן, היא גם תוכל להחליף אתכן. ריפוי בעיסוק הוא מקצוע אנושי ואותנטי, והייחודיות של אשת המקצוע היא מה ששומר עליה נדרשת, בשטח ולמטופלים.

קריאה ביקורתית וחשיבה ביקורתית

• הן הולכות יחד. החשיבה הביקורתית מפקחת על ההבנה. לא מקבלים אוטומטית כל מה שכתוב, ובודקים אם זה סביר. כשטענה בטקסט נשמעת מגוחכת או חסרת אחריות, זה הסימן לחזור לטקסט ולבחון אותו מקרוב יותר
• יש סדר. קודם קריאה ביקורתית: להבין את הרעיונות ולנתח את המידע. רק על מה שהובן אפשר להפעיל חשיבה ביקורתית
• הקול הייחודי. החשיבה הביקורתית נותנת מקום לידע ולפרספקטיבה שלכן. לפי ההרצאה, כאן הבינה המלאכותית לא מחליפה אתכן: כשמבקשים ממנה הערכה ביקורתית, היא אומרת לכולם בערך אותו דבר, ואין בה את מה שיש לכן בראש מהניסיון

מה משפיע על הקריאה

על אנגלית ותרגום. בינה מלאכותית עוזרת מאוד בתרגום, אבל מי שמתרגמת הכל ולא מנסה בעצמה מפספסת את ההתאמנות בשפה. רוב החומר המקצועי בתחום כתוב באנגלית.

קורא יעיל הוא קורא גמיש

קורא יעיל משנה את הקצב ואת סוג הקריאה לפי החומר ולפי מה שהוא צריך: לפעמים סקירה כללית, רק כדי לקבל מושג, ולפעמים קריאה מעמיקה. בסקירת ספרות גדולה, למשל, חלק מהמאמרים קוראים מלמעלה, ואת המרכזיים קוראים לעומק.

הוא מקבל החלטות בתחילת הקריאה וגם תוך כדי, לפי שלוש שאלות:

• מה אני רוצה לקרוא?
• לשם מה, מה המטרה של הקריאה הזאת?
• כמה מזה אני רוצה לזכור?

תוך כדי הוא מעריך כמה החומר קשה, ומתאים לזה את סגנון הקריאה. גם העימוד עוזר: חלוקה לפסקאות, כותרות, הדגשות, תרשימים, גרפים וטבלאות.

לא כל מאמר קוראים מההתחלה עד הסוף, כולל כל הסטטיסטיקה. לפי הצורך מתמקדים בסקירת הספרות, בדיון ובמסקנות, בתוצאות או בשיטה.

SQ3R: אסטרטגיית קריאה

לפי ההרצאה, בעידן הבינה המלאכותית סטודנטים קוראים פחות מאמרים, ומסתפקים לא פעם בשורה התחתונה שהכלי נותן. בקורס הזה רוצים שתהיה לכן התנסות אמיתית בקריאת מאמרים: בלי בסיס, אי אפשר להעריך מאמר, וגם לא להפעיל חשיבה ביקורתית על מה שהבינה המלאכותית מחזירה.

השם בא מחמשת השלבים: S, Q, ושלושה R.

שאלות לדוגמה מההרצאה. למאמר על קנאביס רפואי לילדים עם אוטיזם: "איך קנאביס רפואי יכול לעזור לילדים עם אוטיזם?". למאמר על גישת טיפול מסוימת: "האם הגישה הזו עוזרת למבוגרים עם שיתוק מוחין?".

מה סוקרים במאמר

• שם המאמר
• הכותבים, ולפעמים חשוב לדעת מאיזה תחום הם באים
• התקציר, החלק החשוב ביותר בשלב הזה
• מילות המפתח
• המבוא
• כותרות, תמונות וטבלאות
• לפעמים הצצה ברשימת המקורות
• הסיכום, הפסקה הראשונה והפסקה האחרונה

מה שעלה בכיתה על המטרה של הסקירה: לדעת במה להתמקד ובמה פחות, אם הטקסט ארוך, ולהבין אם המאמר רלוונטי בכלל. אולי הוא לא עונה על מה שאני צריכה, וצריך להמשיך לחפש.

כתבי עת בריפוי בעיסוק

כתב עת מאגד מאמרים רבים. חוקר שכתב מאמר רוצה שיקראו אותו, ולכן הוא מגיש אותו לכתב עת. אם המאמר מתקבל, הוא מתפרסם שם וכולם יכולים לקרוא אותו. לא חייבים לפנות לכתב עת של ריפוי בעיסוק: יש כתבי עת של רפואה, של זקנה, של אוטיזם ועוד.

כתבי העת המרכזיים בתחום, לפי ההרצאה:

• AJOT, American Journal of Occupational Therapy
• IJOT, כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק
• כתבי העת של הריפוי בעיסוק באוסטרליה ובקנדה
• OTJR, Occupational Therapy Journal of Research

מבנה של מאמר אקדמי

מלמעלה למטה:

• התקציר. הרבה פעמים זה החלק היחיד שקוראים, ולפיו מחליטים אם להשתמש במאמר, לצטט אותו או לקרוא אותו לעומק. לכן גם מי שכותבת מאמר משקיעה בו
• מילות המפתח. מי שיחפש את המילה הזו יקבל את המאמר. לכן לכותבת חשוב לבחור מילות מפתח טובות: המטרה היא שמה שחקרה יגיע לאנשים
• מקורות בתוך הטקסט. כל משפט שנשען על מאמר אחר, גם כשהוא לא ציטוט ישיר, חייב אזכור של המקור. בלי סימוכין אפשר לכתוב רק את מה שהמאמר עצמו מחדש
• הדיון כולל גם את מגבלות המחקר והצעות למחקר עתידי. אין מחקר מושלם, ומצופה מהחוקרת לכתוב איך היא רואה את המגבלות. לפעמים כתב העת מחזיר את המאמר ומבקש להוסיף מגבלה שלא נכתבה
• המסקנות. חלק שחשוב לקרוא, כי בו בדרך כלל השורה התחתונה
• רשימת המקורות. ארוכה, לפעמים כמה עמודים, בדרך כלל לפי האלף-בית, ולפי כללים נוקשים שיילמדו בסוף הסמסטר. לפעמים כתב העת מגביל את מספר המקורות

תקציר עם כותרות

יש תקציר שכתוב כפסקה אחת, ויש תקציר שמחולק לכותרות. אחת הסטודנטיות תיארה את זה כך: כל חלק של המאמר מתומצת למשפט. הכותרות שהופיעו בדוגמאות:

מילות מפתח לדוגמה, ממאמר שהוצג: Autism, Identity, Young Adults, Well-Being, Quality of Life.

התרגיל: SQ3R על מאמר

תשעה חדרים, בערך ארבע סטודנטיות בכל אחד. המאמר הועלה למודל. אחת מהקבוצה פותחת קובץ וורד, ואחת מעלה אותו למודל.

תרגיל בלי ציון, אבל צריך להגיש אותו, עם השמות של חברות הקבוצה.

מה עלה בקבוצות

המאמר עסק, לפי מה שהקבוצות תיארו, בהשפעה של דיכאון על השיקום של קשישים אחרי שבר בצוואר הירך. פרטי המאמר עצמו לא נשמעו בהקלטה.

קבוצה נוספת שאלה באיזה טווח גילאים בתוך אוכלוסיית הקשישים ההשפעה של הדיכאון על השיקום גדולה יותר. המאמר נתן הגדרה לגיל של קשישים.

הסיכום של המרצה: אובדן העצמאות גורם לדיכאון, והדיכאון מצדו מפחית את העצמאות. זה קשר הדדי.

איפה זה תופס אתכן. השאלות נבנו מהסקירה, כלומר מהתקציר, מהפסקה הראשונה ומהסיכום, ורק אחר כך נקראו החלקים שעונים עליהן. מי שמתחילה לקרוא מהשורה הראשונה עד האחרונה מדלגת על השלב שהופך את הקריאה לממוקדת.

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין קריאה ביקורתית לחשיבה ביקורתית, ובאיזה סדר הן באות?
2. אילו שלוש שאלות שואל קורא יעיל לפני הקריאה?
3. מה עושים בשלב ה-Question של SQ3R, ולמה?
4. מה ההבדל בין Recite ל-Review?
5. מי ה-Corresponding author, והאם הוא תמיד הכותב הראשון?

תשובות.

1: קריאה ביקורתית היא ההבנה והניתוח של מה שכתוב. חשיבה ביקורתית היא ההערכה האישית של המידע: מה נשמע הגיוני ובמה אני מאמינה. קודם מבינים, ורק אחר כך מעריכים.

2: מה אני רוצה לקרוא, לשם מה, וכמה מזה אני רוצה לזכור. לפי התשובות בוחרים אם לקרוא מלמעלה או לעומק.

3: מנסחים שאלות לפי התקציר, הפסקה הראשונה והסיכום. השאלות מעוררות סקרנות והופכות את הקריאה לפעילה: קוראים כדי לענות עליהן.

4: ב-Recite עוצרים אחרי כל קטע ומשחזרים במילים שלכן בלי להסתכל. ב-Review, בסוף, עוברים על הסיכום ועל השאלות כדי לחבר את התמונה הכוללת.

5: איש הקשר של המאמר, מי שהגיש אותו. בדרך כלל זה הכותב הראשון, אבל לא בהכרח.

הרצאה 2 — התקציר של מאמר אקדמי

מפת ההרצאה

לפי המרצה, זה השיעור השלישי בקורס. בין 0:30 ל-1:13 אין קול בהקלטה, חוץ מכמה משפטים טכניים: הקבוצות עבדו בחדרים נפרדים. התקצירים עצמם הוצגו על המסך, ומה שלא הוקרא מהם לא נמצא כאן.

למה התקציר חשוב

התקציר מופיע בדרך כלל בתחילת המאמר. לפי ההרצאה, הוא החלק החשוב ביותר:

• הוא מה שקוראים קודם, והרבה פעמים גם מה שקוראים בכלל. לפיו הקוראת מחליטה אם המאמר מעניין אותה, אם הוא מתאים לצרכים שלה, ואם להעמיק בו
• הוא מאפשר לסקור את תוכן המאמר במהירות, כי הוא תמצית של כל החלקים
• הוא עוזר למצוא את המאמר. מילות החיפוש נשאבות הרבה פעמים מהתקציר
• גם כתב העת קורא אותו קודם. מי שבודק מאמר שהוגש בודק בתקציר אם האוכלוסייה מתאימה לכתב העת, ואם שיטת המחקר טובה ואיכותית מספיק

הדוגמה מההרצאה. בשנה ג' יש קורס PBL, של תיאורי מקרה. קבוצה שחוקרת תסמונת דאון צריכה לבחור מילות חיפוש שימצאו את המאמרים המתאימים לה: התערבות בילדים עם תסמונת דאון, הגורמים לתסמונת, או גורמים סביבתיים שמשפיעים על ילדים ומתבגרים עם התסמונת. מילים כאלה מופיעות בתקציר.

המאפיינים של תקציר טוב

התקציר הוא כרטיס הביקור של המאמר. הוא קצר, מאורגן וקריא, ומסכם את כל התכנים של המאמר באופן שמשקף את מטרת המחקר.

מה זה "לחדש". כבר פורסמו הרבה מאוד מאמרים, ולכן מחקר צריך להביא משהו חדש, ולא לחקור שוב את מה שכבר נמצא. החידוש יכול להיות זווית חדשה, כיוון חדש, אוכלוסייה או גיל שעוד לא נחקרו, או כלי אבחון שעוד לא השתמשו בו. המשפט הפותח מסביר למה הנושא מעניין, ולמה דווקא עכשיו חשוב לחקור אותו.

איפה זה תופס אתכן. "עומד בפני עצמו" נשמע מובן מאליו, ונשבר בדיוק בקיצורים. אי אפשר לדרוש מהקוראת לחפש בתוך המאמר מה פירוש ראשי התיבות, ואז לחזור לתקציר.

שני סוגים של תקצירים

תקציר של מאמר מחקרי

הדוגמה הייתה מחקר חתך: מחקר שבודק משהו באוכלוסייה בנקודת זמן אחת. מה שזיהו בכיתה בתקציר:

תקציר של מאמר תיאורטי

מאמר תיאורטי הוא הרבה פעמים סקירת ספרות, או מאמר שבודק מושג או מינוח חדש. אין בו קבוצת משתתפים שמילאה שאלונים, או שנבדקה לפני ואחרי התערבות.

הדוגמה הייתה סקירה שיטתית. המטרה שלה, כפי שהופיעה בתקציר: This systematic review aimed to determine occupational therapists' attitudes, knowledge and utilization of evidence-based practice.

פרקטיקה מבוססת ראיות (Evidence-Based Practice). לפי מה שעלה בכיתה: עבודה שנשענת על מה שכבר נחקר והוכח, ולא על תחושות בטן או על ניסיון בלבד. הסקירה בדקה עד כמה מרפאות ומרפאים בעיסוק בשטח עובדים כך. היא לא עשתה את זה בשאלות למטפלים אחד-אחד, אלא בחיפוש מאמרים שעוסקים בזה.

ההשוואה

שאלה מהכיתה: מאמר תיאורטי תמיד בלי משתתפים? בדרך כלל כן. הוא חוקר מושג, מינוח, שינוי בטרמינולוגיה, או סוקר ספרות. אילו רצו לבדוק את הגישות של מרפאים בעיסוק בשאלונים ובראיונות, זה היה מאמר מחקרי. בסקירה, המשתתפים הם כביכול המקורות עצמם: אותם מנתחים, ולא אנשים.

רוב המאמרים שתפגשו יהיו מחקריים. מאמרי הסקירה נותנים מידע מקיף מאוד, כי הם מאגדים ממצאים של הרבה מחקרים על אותו נושא.

בהרצאה 3 החלוקה מתחדדת: מאמר סקירה ומאמר תיאורטי מוצגים שם כשני סוגים נפרדים.

התרגיל: שני תקצירים

תשע קבוצות לפי מספר החדר. לכל קבוצה תיקייה במודל עם שני תקצירים. לכל תקציר כותבים:

1. הכותרת המלאה של המאמר ושנת הפרסום
2. מה מטרת המחקר, ומה מסקנותיו
3. מה היה ידוע לכן על הנושא לפני הקריאה
4. מה יתווסף לידע האישי שלכן בעקבות התקציר

ההגשה: קובץ וורד במודל, עד עמוד וחצי, גופן 12, עדיף David, רווח כפול. אחת מהקבוצה מגישה. בשם הקובץ השמות המלאים של הסטודנטיות, בלי תעודות זהות. תרגיל בלי ציון, אבל כתיבה אקדמית ומקצועית היא המהות של הקורס.

בינה מלאכותית: בתרגילים בלי ציון, לא משתמשים, חוץ מתרגום של המאמרים מאנגלית. בתרגילים עם ציון יהיה מותר.

רווח כפול. בוורד מסמנים את הטקסט, ובאפשרויות הריווח בוחרים רווח כפול. רוב העבודות בתואר מוגשות כך. כשנאמר כמה עמודים לכתוב, זה מכוון את רמת הפירוט, ולכן כדאי לכתוב ברווח כפול מההתחלה.

מה עלה מהקבוצות

"שני המחקרים נגמרו בזה שצריך עוד מחקר." הרבה קבוצות נתקלו בזה. לפי ההרצאה, זה נכון וזה מקובל: כמעט לכל מחקר יש מגבלה. הוא מוגבל לאוכלוסייה, למדינה, לגיל או לכלי אבחון מסוים, ואף מחקר לא פותר הכול. זה לא אומר שהמחקר פחות טוב. כך עולם המדע עובד.

מה בודקים כדי לסמוך על מחקר

אחרי הדוגמה של השבץ, השאלה הייתה כמה אנשים היו במדגם. מה מעלה את הרמה של מחקר:

את רוב הנקודות האלה ילמדו בהרחבה בשיטות מחקר.

החשיבה הביקורתית כאן. גם מחקר טוב שלא מצא הבדל לא סוגר את השאלה. מחקר אחר, במקום אחר, באוכלוסייה אחרת או ברמת תפקוד אחרת, יכול להראות משהו אחר.

למה סומכים יותר על מאמר סקירה

מאמר סקירה מחפש במאגרי מידע מחקרים שכבר נעשו על הנושא, ומסיק מהם מסקנות. כשהוא מאגד, נניח, עשרים מחקרים, המסקנות שלו לא נשענות על קבוצה אחת של חוקרים, ולכן אפשר לסמוך עליהן יותר. גם עליו מפעילים חשיבה ביקורתית.

בדיקה עצמית

1. תנו שתי סיבות לכך שהתקציר הוא החלק החשוב ביותר במאמר.
2. מה פירוש "התקציר עומד בפני עצמו", ואיזו טעות שוברת את זה בקלות?
3. מה מופיע בשיטה של תקציר מחקרי, ומה בשיטה של תקציר תיאורטי?
4. מחקר מסתיים ב"צריך עוד מחקר". האם זה אומר שהוא חלש?
5. אילו ארבעה דברים כדאי לבדוק לפני שסומכים על מחקר?

תשובות.

1: הוא מה שקוראים קודם, ולפיו מחליטים אם להעמיק. וממנו נשאבות מילות החיפוש שעוזרות למצוא את המאמר. גם כתב העת בודק בו קודם את האוכלוסייה ואת השיטה.

2: שאפשר להבין אותו בלי לקרוא את המאמר. הטעות הנפוצה היא קיצור שלא פורש בתוך התקציר.

3: במחקרי: הנבדקים, מספרם, סוג המחקר והשאלונים או כלי האבחון. בתיאורטי אין משתתפים: השיטה היא סקירת הספרות, והמקורות שעליהם נשענות התוצאות.

4: לא. לכמעט כל מחקר יש מגבלות, כמו אוכלוסייה, מדינה, גיל או כלי אבחון מסוים. ההמלצה למחקר נוסף היא חלק מהדרך שבה המדע עובד.

5: גודל המדגם, אם החלוקה לקבוצות הייתה אקראית, אם הבודק היה עיוור לחלוקה, ובאיזה כתב עת המאמר פורסם: האם הוא שפיט, ומה רמתו.

הרצאה 3 — סוגי מאמרים, והספרייה הדיגיטלית

מפת ההרצאה

לפי המרצה, זה השיעור הרביעי בקורס. בין 1:19 ל-1:30 אין קול בהקלטה: עבודה בחדרים. בחלק של הספרייה המרצה הראתה את המסך שלה, ומה שהופיע עליו ולא נאמר בקול לא נמצא כאן. בשבוע הבא ממשיכים: איך מחפשים מאמרים באתר הספרייה לפי נושא.

משוב על התרגילים

התרגילים הבדוקים חוזרים למי ששלחה, והיא מעבירה לשאר הקבוצה.

• הערות באדום הן תיקונים במצב מעקב שינויים של וורד. מי שתלחץ "קבל" תראה את ההבדל בין מה שכתבה למה שהתכוונה המרצה. יש גם הערות בצד. חשוב להוריד את הקובץ כך שרואים את שניהם
• מה מתוקן: לפעמים דברים קטנים מאוד, כמו רווח, מקף או נקודה. לפעמים משהו גדול יותר: משפט מסורבל, או ניסוח לא ברור
• למה זה חשוב: אלה הדברים שיורדות עליהם נקודות במטלות עם ציון. וגם אחר כך, בעבודות במהלך התואר ובדוחות של אשת מקצוע. הדיוק הוא חלק מהמהות של כתיבה מדעית
• מה לעשות: להתרגל לדייק ולעשות הגהה לפני ששולחים. להשתמש בתרגילים בלי ציון כדי לשפר את הכתיבה לפני אלה שיש להם ציון

מאמר אמפירי

שלושה שמות לאותו דבר: מאמר אמפירי, מאמר ניסויי, מאמר מחקרי. זה הסוג הנפוץ ביותר, ורוב המאמרים שקראתן בתרגילים היו כאלה.

מה הוא: תיאור של מחקר אמפירי שהחוקרים ערכו בעצמם, עם משתתפים ותוצאות. המטרה היא לדווח על ממצאים חדשים ולעדכן את עולם המחקר.

למה מתארים את השיטה בפירוט:

• כדי שאפשר יהיה לחזור על הניסוי, במקום אחר או בהשוואה למשהו אחר, ולראות אם מתקבלות אותן תוצאות. וכדי שאחרים לא יצטרכו לעשות אותו שוב, או שיעשו אותו מזווית אחרת, בתרבות אחרת או בגיל אחר
• כדי שאפשר יהיה לבחון את המסקנות בביקורתיות. האם הן הגיוניות לפי מה שנעשה? אולי החוקרת חושבת שהמדגם מייצג, והוא לא כל כך מייצג. אולי כלי האבחון לא טובים, והייתה הטיה בתוצאות

מה יש בכל פרק

סקירת הספרות נכתבת לפני המחקר: קוראים הרבה מאוד מאמרים בנושא, כדי לוודא שהוא עוד לא נחקר, ולהבין מה קיים ומה חסר. ידברו עליה בהרחבה בהמשך או בסמסטר הבא.

הדיון הוא לפי ההרצאה לא פעם החלק המעניין ביותר, יותר מהתוצאות ומשאלת המה יצא מובהק ומה לא. מה לקרוא תלוי, כמובן, בסיבה שבגללה ניגשתן למאמר.

דוגמאות מהתקצירים של הכיתה

איפה זה תופס אתכן. מאמר ניסויי לא חייב שתי קבוצות. מספיק שלוקחים משהו, בודקים את התוצאות שלו, ובודקים אם יש קשר למשהו מסוים.

ולמה מחקר התערבות קשה לביצוע: צריך הרבה משתתפים, והרבה בקרה כדי לוודא מה כל צד מקבל.

למי הוא מופנה, ומה החידוש

המאמר האמפירי מופנה לחוקרים שחוקרים את אותו תחום, ומתאר משהו חדש. עולם המדע כבר לא צעיר, וכמעט כל נושא נבדק איכשהו. לכן החידוש הוא הרבה פעמים זווית:

• נושא חדש באמת. כשהתחילה הקורונה, יצאו הרבה מאמרים חדשים, כי זה משהו שלא נבדק מעולם
• זווית חדשה על נושא ותיק. שיתוק מוחין (CP) מוכר מזמן. ועדיין מחקר יכול לחדש בשיטת טיפול חדשה, או בשיטה קיימת שלא נוסתה בגיל מסוים או בדרך מסוימת

סגנון הכתיבה תמציתי ובהיר מאוד. יש סגנון מסוים שמקובל בעולם המחקר, והוא שונה מכתיבה יוצרת. ידברו עליו בהרחבה בכתיבה מדעית, ויתחילו כבר בסמסטר הזה.

שתי דוגמאות לתקצירים אמפיריים

וידאו מודלינג בתעסוקה. מאמר מ-2023 על וידאו מודלינג בנושאי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בתקציר: רקע (מי האוכלוסייה, ולמה יש צורך לחקור את זה), השיטה, איך בדקו את יעילות ההתערבות, התוצאות, המסקנות והתרומה של המחקר.

אכילה ותחושה באוטיזם. מאפייני אכילה ומאפיינים תחושתיים (eating and sensory features) של ילדים על הרצף האוטיסטי, לעומת ילדים עם התפתחות טיפוסית. התקציר מחולק לכותרות: Importance, Objective, ואז השיטה מפורקת לחלקים:

ואחריהן Results ו-Conclusions. החלוקה הזו משתנה ממאמר למאמר.

מאמר סקירה

מאמר סקירה מסכם כמה מחקרים בתחום מחקר ספציפי. אין בו משתתפים, ואין בו איסוף נתונים במובן הרגיל: איסוף הנתונים הוא איסוף של המחקרים, ואחריו ניתוח שלהם ומסקנות. סוגים:

הדוגמה מההרצאה. רוצים לדעת אם התערבות של ריפוי בעיסוק עוזרת לאנשים עם סכיזופרניה. מחקר אחד בודק התערבות אחת ומראה תוצאה. סקירה שיטתית או מטא-אנליזה מחפשת את כל המאמרים בנושא, נניח משנת 2000, ומסכמת אותם: כך וכך מאמרים, חלקם על התערבות אחת וחלקם על אחרת, בחלק המדגם לא מייצג, בחלק יש בעיות בסטטיסטיקה. ואז מסקנות. לכן יש לה חוזק משמעותי, והיא נותנת נקודת מבט מקיפה הרבה יותר. סקירה כזו דורשת הרבה עבודה.

מה המטרות שלו

1. להגדיר בעיה או נושא
2. לשאול שאלת סקירה: מה נבדק עד היום בנושא?
3. להציג את המחקרים הקודמים
4. להעביר עליהם ביקורת: כאן המדגם קטן מדי, כאן הבדיקה לא נעשתה כמו שצריך
5. לזהות בעיות ופערים בספרות
6. להציע פתרון או מחקר חדש: "חסר לנו כך וכך", או אמירה לעולם המחקר שכאן כדאי לחקור

המבנה

מה מאפיין אותו

• לפעמים כותבת אחת, ולפעמים כמה כותבים
• מתאר נושא שלם, ומציג תמונה רחבה של התחום. לכן הוא מתאים כשרוצים להעמיק בנושא, יותר ממחקר ספציפי וצר
• כולל את כל החומר הרלוונטי. לא "מצאתי עשרה מאמרים ואני מנתחת אותם", אלא חיפוש מקיף ורציני שמגיע לכל המאמרים בנושא
• לא מציג ממצאים חדשים, כי הוא מנתח מחקרים קודמים
• מלמד מי החוקרים העיקריים בתחום. אחר כך אפשר לחפש מאמרים לפי השמות שלהם
• נותן היסטוריה של התחום והתפתחויות אחרונות: מה השתנה במושגים ובפרספקטיבה
• מראה פערים במחקר, ונותן רעיונות למחקרים עתידיים

לפני שבוחרים שאלת מחקר, קוראים מאמרים קודמים, ובמיוחד מאמרי סקירה, שכבר עשו חלק מהעבודה: בדקו את כל המאמרים בנושא, ואמרו מה חסר. אבל צריך לבדוק מתי הסקירה פורסמה. סקירה מלפני שש או שבע שנים עדיין נותנת מידע, אבל מאז נבדקו הרבה דברים, ולכן כדי לבחור שאלה חדשה צריך להכיר גם את המאמרים העדכניים ביותר.

שלוש דוגמאות

הערה על הדוגמה הראשונה. לפי ההגדרה שניתנה, מטא-אנליזה היא שילוב סטטיסטי של מחקרים כמותיים. כשמשלבים מחקרים איכותניים, כמו כאן, זה נקרא בדרך כלל מטא-סינתזה. הכותרת המדויקת של המאמר לא נשמעה בהקלטה.

הדוגמה מהכיתה. סטודנטית סיפרה על מאמר מהתרגיל הקודם: הוא עסק בשיתוף פעולה בין מטפלים למורים בבתי ספר יסודיים, ולא בדק את זה בשטח, אלא ניתח מחקרים שכבר קיימים. לפי ההרצאה, זו כנראה סקירה, ובמאמר עצמו יהיה כתוב איזו: Systematic Review, Scoping Review או Meta-Analysis.

מאמר תיאורטי

מטרת המאמר התיאורטי: להציג תיאוריה חדשה, או להשוות בין כמה תיאוריות.

• מציג מודל או נוסחה שמתבססים על עובדות ממחקרים אחרים באותו תחום, והרבה פעמים מציע תיאוריה אחרת
• חייב להיות מעודכן במושגים שרווחים היום בעולם המחקר
• כל עובדה מגובה באזכור של עבודה אחרת
• המטרות: ללמוד תיאוריות, גישות שונות וגישות חדשות

הדוגמה: מהזדקנות מוצלחת להזדקנות מיטבית. בספרות היה מקובל המונח Successful Aging, הזדקנות מוצלחת. המונח בעייתי, כי "מוצלח" הוא שיפוטי: מצליחים או לא מצליחים. מאמר בשם From Successful Aging to Aging Well עסק בשינוי הזה, ובמעבר ל-Aging Well, הזדקנות מיטבית. הוא לא עורך סקירה, ובטח לא ניסוי. הוא עוסק בהתפתחות של מינוח.

דוגמה לתקציר: Towards Daily Function Homeostasis: A Conceptual Health Framework and Keys for Action. מסגרת מושגית. התקציר לא מחולק לכותרות, אבל בפנים יש רקע, מטרה ובסוף מסקנות.

על מתן קרדיט

לפי ההרצאה, אחד הדברים החשובים ביותר בכתיבה מדעית: לא משתמשים במידע ממחקרים אחרים בלי לתת להם קרדיט. גם כשלא מצטטים במרכאות, מי שלוקחת מידע ממאמר אחר מציינת מאיפה לקחה אותו. זה נכון לכל עבודה ולכל מצגת. איך מאזכרים ואיך מצטטים, ילמדו בהמשך הקורס ובכתיבה מדעית.

תיאור מקרה, ומסמכים נוספים

תיאור מקרה (Case study) בודק מקרה יחיד, או כמה מקרים יחידים. זה יוצא דופן: בדרך כלל לוקחים מדגם גדול ככל האפשר, כדי שיהיה מייצג ואפשר יהיה להסיק ממנו על כל האוכלוסייה.

• למה בכל זאת: נושא מאוד ספציפי, טיפול מיוחד, או מחלה נדירה מאוד. לומדים את המקרה לעומק ומנסים להגיע ממנו למסקנות. אולי שיטת הטיפול תתרחב, ויראו מה הממצאים
• מקובל במדעי הרפואה והבריאות ובמדעי החברה
• לא מספיק לרצות לפרסם. כתב העת צריך לרצות לפרסם, ולכן המקרה צריך להיות משמעותי מספיק

מסמכים נוספים:

הספרייה הדיגיטלית

המטרה של הקורס, לפי ההרצאה: לדעת לחפש מאמרים, לבדוק אם מאמר טוב, לעשות אינטגרציה בין מאמרים ולהסיק מסקנות. יתנסו בזה במטלת האמצע, במטלה המסכמת ובכתיבה מדעית.

הספרייה הדיגיטלית, באתר הספרייה של האוניברסיטה, היא כל מה שאפשר להשיג מהספרייה בלי להגיע אליה. צריך שם משתמש וסיסמה של האוניברסיטה.

LibKey ו-DOI

LibKey מאתר מאמר לפי DOI או לפי PMID, דרך נוספת לזהות מאמרים.

DOI (Digital Object Identifier) הוא מזהה דיגיטלי, כמו תעודת זהות של המאמר. לכל מאמר יש מספר משלו. מכניסים אותו, והמאמר נמצא, עם אפשרות להוריד אותו כ-PDF אחרי שהאתר מזהה אתכן כסטודנטיות באוניברסיטת אריאל. את ה-DOI כותבים גם ברשימה הביבליוגרפית, לכל מאמר.

LibKey Nomad: תוסף לטקסט מלא

הבעיה: מי שמחפשת מאמר בגוגל או בגוגל סקולר, בלי קשר לאוניברסיטה, מקבלת לרוב רק את התקציר. לפעמים מבקשים כסף כדי לקרוא את המאמר. אל תשלמו.

הפתרון: התוסף LibKey Nomad נותן גישה לטקסט המלא מכל מקום שבו מצאתן את המאמר, אם הוא קיים בטקסט מלא דרך האוניברסיטה. לפי ההרצאה, ברוב המקרים יש גישה, ובחלק מהמקרים גם לאוניברסיטה אין.

ההתקנה, במחשב:

1. באתר האוניברסיטה: הספרייה, ואז הספרייה הדיגיטלית
2. "ליבקי נומד: תוסף להורדת טקסט מלא". גוללים למטה ולוחצים על הקישור לאתר
3. לוחצים על הכפתור הכתום, Get LibKey Nomad Now
4. בוחרים דפדפן, Chrome או Edge, ולוחצים "הוספה"
5. ב-Select Organization כותבים Ariel University ובוחרים אותה מהרשימה
6. בסרגל הדפדפן לוחצים על סמל התוספים, הפאזל, ונועצים את LibKey Nomad. הסימן שלו הוא טיפה ירוקה

אחרי זה זה אוטומטי, ואין צורך לעשות שום דבר. כשמחפשים מאמר שיש אליו גישה, מופיע לפעמים בצד סימן של אוניברסיטת אריאל עם Full Text.

איפה זה תופס אתכן. בשלב Select Organization לא מספיק להתחיל להקליד: צריך לבחור את Ariel University מהרשימה. ולא צריך ללחוץ על Download PDF שמופיע אחר כך. אם זה לא עובד, הספרייה יכולה לעזור. בטאבלט, לפי ההרצאה, לא ברור אם זה עובד, ושווה לנסות.

BrowZine: איתור כתבי עת

BrowZine מאתר כתבי עת לפי נושא. כתב עת הוא החוברת הדיגיטלית שבתוכה מתפרסמים מאמרים, וכל מאמר שייך לכתב עת מסוים.

• מחפשים לפי נושא: Aging, Autism Spectrum Disorder, או Occupational Therapy
• תחת Occupational Therapy מופיעים כתבי העת של התחום. החשוב שבהם הוא AJOT, American Journal of Occupational Therapy. ועוד: האוסטרלי, הקנדי, British Journal of Occupational Therapy, Occupational Therapy Now
• בוחרים כתב עת, ומשמאל מופיעות השנים. בוחרים שנה וכרך, ורואים את המאמרים
• פותחים מאמר, בוחרים PDF והורדה, ומקבלים טקסט מלא דרך האוניברסיטה

את החיפוש לפי נושא בתוך אתר האוניברסיטה ילמדו בשבוע הבא.

התרגיל: מאמר מכתב עת של ריפוי בעיסוק

תרגיל קצר בלי ציון, בחדרים. נכנסים לספרייה הדיגיטלית ול-BrowZine, מחפשים Occupational Therapy, באנגלית, ובוחרים כתב עת ומאמר מגיליון של 2020 ואילך. בקובץ וורד כותבים:

החשוב ביותר בתרגיל הוא למצוא מאמר ולהגיע אליו. את מרכיבי התקציר אפשר להשלים אחר כך, או להגיש חלקי. בינה מלאכותית: מותר לתרגום, אבל בלי להעתיק את הניסוחים שלה.

מה קרה בקבוצה אחת: בחרו בלי כוונה מכתב מערכת, ולכן לא היה לו תקציר. זו בדיוק ההבחנה מתחילת השיעור: מכתב מערכת הוא דעה, ולא מחקר.

בדיקה עצמית

1. למה מאמר אמפירי מתאר את השיטה בפירוט כזה?
2. מאמר ניסויי חייב קבוצת ביקורת?
3. מה ההבדל בין סקירה שיטתית לסקירת היקף?
4. במה שונה השיטה של מאמר סקירה מהשיטה של מאמר אמפירי?
5. מה מטרת מאמר תיאורטי, ומה דוגמה לכזה?
6. מה ההבדל בין LibKey Nomad ל-BrowZine?

תשובות.

1: כדי שאפשר יהיה לחזור על הניסוי ולראות אם מתקבלות אותן תוצאות, וכדי שקוראים יוכלו לבחון בביקורתיות אם המסקנות סבירות: האם המדגם מייצג, והאם הכלים טובים.

2: לא. מספיק לקחת משהו ולבדוק את התוצאות שלו, כמו תוכנית לבני נוער אחרי פגיעת ראש עם קבוצה אחת שעקבו אחריה שנה.

3: סקירה שיטתית עונה על שאלה מוגדרת. סקירת היקף שואלת שאלה רחבה, הרבה פעמים בנושא שאין עליו עדיין הרבה מידע, כדי להבין מה ידוע עליו.

4: במאמר סקירה השיטה היא איך נעשתה הסקירה: באילו מאגרי מידע ובאילו שפות חיפשו. במאמר אמפירי השיטה היא המשתתפים, הכלים וניתוח התוצאות.

5: להציג תיאוריה חדשה או להשוות בין תיאוריות. למשל מאמר על המעבר מהמונח הזדקנות מוצלחת להזדקנות מיטבית.

6: LibKey Nomad הוא תוסף לדפדפן שנותן טקסט מלא של מאמר מכל מקום שבו מצאתן אותו. BrowZine הוא כלי לאיתור כתבי עת לפי נושא, ולדפדוף בגיליונות שלהם.

קריאה ביקורתית, ומתי לסמוך על מחקר

שני שלבים

קודם מבינים, ואחר כך מעריכים. אבל השתיים עובדות יחד: החשיבה הביקורתית מפקחת על ההבנה, וטענה שנשמעת מגוחכת או חסרת אחריות שולחת אותנו לבחון את הטקסט מקרוב יותר.

החשיבה הביקורתית היא גם הקול הייחודי של הקוראת. לפי הרצאה 1, את זה בינה מלאכותית לא מחליפה: היא נותנת לכולם בערך אותה הערכה.

מה בודקים לפני שסומכים על מחקר

פרקטיקה מבוססת ראיות

Evidence-Based Practice: עבודה שנשענת על מה שכבר נחקר והוכח, ולא על תחושות בטן או על ניסיון בלבד. בהרצאה 2 הוצגה סקירה שיטתית שבדקה את הגישות, הידע והשימוש של מרפאים בעיסוק בפרקטיקה כזו. ואחת הקבוצות קישרה לזה את הממצא שלה: תוספות לטיפול שלא הוכחו מחקרית לא שיפרו את המצב.

"צריך עוד מחקר"

הרבה מאוד מאמרים מסתיימים כך. כמעט לכל מחקר יש מגבלות: אוכלוסייה, מדינה, גיל או כלי אבחון מסוים. ההמלצה למחקר נוסף לא אומרת שהמחקר חלש. כך עולם המדע עובד, ולכן גם פרק המגבלות הוא חובה.

איפה זה תופס אתכן

• מחקר אחד לא סוגר שאלה. גם מחקר טוב שלא מצא הבדל יכול להיראות אחרת במקום אחר, באוכלוסייה אחרת או ברמת תפקוד אחרת
• סקירה אמינה יותר, אבל לא פטורה. כשהיא מאגדת עשרים מחקרים, המסקנות לא נשענות על קבוצה אחת של חוקרים. ועדיין מפעילים עליה חשיבה ביקורתית
• גם על בינה מלאכותית. כדי להפעיל חשיבה ביקורתית על מה שהיא מחזירה, צריך קודם בסיס: לדעת איך נראה מאמר טוב

בדיקה עצמית

1. מה קורה כשטענה במאמר נשמעת חסרת אחריות?
2. תנו ארבעה דברים שבודקים לפני שסומכים על מחקר.
3. למה סומכים יותר על מאמר סקירה מאשר על מחקר בודד?

תשובות.

1: החשיבה הביקורתית מאותתת שצריך לחזור לטקסט ולבחון אותו מקרוב, כדי לבדוק את ההבנה.

2: גודל המדגם, אם ההקצאה הייתה אקראית, אם הבודק היה עיוור לחלוקה, ואם כתב העת שפיט ומה רמתו. אפשר גם: כלי האבחון, ומועד הפרסום.

3: כי הוא מאגד ממצאים של הרבה מחקרים, ולא של קבוצה אחת של חוקרים. ובכל זאת גם עליו מפעילים חשיבה ביקורתית.

קריאה יעילה ו-SQ3R

קורא יעיל הוא קורא גמיש

הוא משנה את הקצב ואת סוג הקריאה לפי החומר ולפי הצורך, ומחליט בתחילת הקריאה ותוך כדי:

מה משפיע על הקריאה: מידת הקושי של החומר, מהירות הקריאה, ידע מוקדם, השפה (רוב המאמרים באנגלית), סוג החומר, והעניין האישי בנושא.

חמשת השלבים

למה התקציר הוא לב השלב הראשון

בהרצאה 2 התברר למה: התקציר הוא מה שקוראים קודם, והרבה פעמים גם מה שקוראים בכלל. לפיו מחליטים אם המאמר מתאים ואם להעמיק בו. זה בדיוק מה שהסקירה ב-SQ3R אמורה לתת: מפת דרכים, והחלטה אם להמשיך.

דוגמה: המאמר על דיכאון ושיקום

בהרצאה 1 קבוצות קראו מאמר על דיכאון ושיקום של קשישים אחרי שבר בצוואר הירך. אחרי הסקירה ניסחו שאלות, כמו "למה המוגבלות גורמת לדיכאון להחריף?", ורק אז קראו את החלקים שעונים עליהן. מכמה שאלות כאלה עלה קשר הדדי: אובדן עצמאות מביא לדיכאון, והדיכאון מפחית את העצמאות.

איפה זה תופס אתכן

• לא קוראים כל מאמר מההתחלה עד הסוף. לפעמים הדיון והמסקנות, לפעמים השיטה. זה תלוי במטרה
• Recite ו-Review מתבלבלים. Recite קורה אחרי כל קטע. Review קורה בסוף, על המאמר כולו
• תרגום הכול מפספס משהו. בינה מלאכותית עוזרת לתרגם, אבל מי שלא מנסה לקרוא באנגלית בעצמה לא מתאמנת בשפה של רוב החומר המקצועי

בדיקה עצמית

1. מה המטרה של שלב ה-Survey?
2. מאילו חלקים במאמר מנסחים את השאלות בשלב ה-Question?
3. מתי עושים Recite, ומתי Review?

תשובות.

1: להבין במה עוסק החומר, לקבל מפת דרכים, ולהחליט אם לקרוא אותו לעומק ואם הוא רלוונטי בכלל.

2: מהתקציר, מהפסקה הראשונה ומהסיכום.

3: Recite אחרי כל קטע, כדי שהתוכן ייחרט בזיכרון. Review בסוף, כדי לחבר את התמונה הכוללת ולוודא הבנה.

מבנה המאמר האקדמי

מלמעלה למטה

המבנה הזה מאפיין בעיקר את המאמר האמפירי. במאמר סקירה ובמאמר תיאורטי המבנה שונה, ראו בנושא סוגי מאמרים.

למה מתארים את השיטה בפירוט

מה קוראים, כשאין זמן לקרוא הכול

מקורות בתוך הטקסט

כל משפט שנשען על מאמר אחר חייב אזכור של המקור, גם כשהוא לא ציטוט במרכאות. בלי סימוכין אפשר לכתוב רק את מה שהמאמר עצמו מחדש. לפי הרצאה 3, זה מהדברים החשובים ביותר בכתיבה מדעית: לא משתמשים במידע של אחרים בלי לתת להם קרדיט.

איפה זה תופס אתכן

• המגבלות הן לא חולשה. מצופה מהחוקרת לכתוב אותן, ולפעמים כתב העת מחזיר את המאמר ומבקש להוסיף מגבלה שלא נכתבה
• ה-Corresponding author הוא לא תמיד הראשון ברשימה

בדיקה עצמית

1. איפה במאמר נמצאת שאלת המחקר, ומאיפה היא נובעת?
2. תנו שתי סיבות לתיאור מפורט של השיטה.
3. על מה חייבים לתת מקור בתוך הטקסט?

תשובות.

1: היא נובעת מסקירת הספרות: מה כבר נחקר, מה ידוע ומה חסר.

2: כדי שאפשר יהיה לחזור על הניסוי ולבדוק את התוצאות, וכדי שהקוראים יוכלו לבחון את המסקנות בביקורתיות.

3: על כל מידע שנלקח ממאמר אחר, גם בלי ציטוט ישיר.

התקציר

למה הוא חשוב

• קוראים אותו קודם, והרבה פעמים רק אותו. לפיו מחליטים אם להעמיק
• מוצאים דרכו את המאמר. מילות החיפוש נשאבות הרבה פעמים מהתקציר
• גם כתב העת קורא אותו קודם, ובודק בו את האוכלוסייה ואת איכות השיטה

מה מאפיין תקציר טוב

פסקה אחת, או כותרות

יש תקציר שכתוב כפסקה אחת, ויש תקציר שמחולק לכותרות. גם בתקציר בלי כותרות, החלקים נמצאים בפנים: רקע, מטרה ומסקנות.

לפי סוג המאמר

הדוגמאות מההרצאות. מחקר חתך בסקר אונליין, לפי השקופית עם 2,698 משתתפים. סקירה שיטתית על פרקטיקה מבוססת ראיות בקרב מרפאים בעיסוק. מטא-אנליזה שחיפשה ב-11 מאגרי מידע.

איפה זה תופס אתכן

• קיצור שלא פורש שובר את הכלל של תקציר שעומד בפני עצמו
• תקציר קצר לא עונה על "למה". הקבוצה שקראה על פער בין נשים לגברים בהשפעות הקורונה לא מצאה בו הסבר. בשביל זה קוראים את הדיון
• אין תקציר? כנראה שזה לא מחקר. מכתב מערכת, למשל, הוא דעה, ואין לו תקציר

בדיקה עצמית

1. מה כולל התקציר של מאמר מחקרי?
2. במה שונה השיטה בתקציר של סקירה?
3. מה עושים כשהתקציר חורג מהמגבלה של כתב העת?

תשובות.

1: הבעיה והמטרה, השיטה (סוג המחקר, המשתתפים והכלים), הממצאים, והמסקנות עם ההשלכות.

2: אין בה משתתפים. היא מתארת את המקורות: באילו מאגרי מידע חיפשו ומה נכלל.

3: מקצרים. המגבלה מחייבת בדיוק, ואת פירוש הקיצורים משאירים.

סוגי מאמרים

הטבלה המרכזת

רוב המאמרים שתפגשו הם אמפיריים. מחקר חתך, למשל, בודק משהו באוכלוסייה בנקודת זמן אחת.

הסקירות

מה סקירה נותנת: תמונה רחבה של התחום, מי החוקרים העיקריים, היסטוריה והתפתחויות, פערים במחקר, ורעיונות למחקר עתידי. מה היא לא נותנת: ממצאים חדשים.

דוגמאות מההרצאות

איפה זה תופס אתכן

• סקירה או תיאורטי? בהרצאה 2 הסקירה הוצגה כסוג של מאמר תיאורטי, כי בשניהם אין משתתפים. בהרצאה 3 הם הופרדו: סקירה מסכמת מחקרים קיימים, ותיאורטי מציג או משווה תיאוריות ומושגים
• אמפירי לא חייב שתי קבוצות. מספיק לבדוק את התוצאות של משהו
• קבוצה אחת אינה תיאור מקרה. תיאור מקרה עוסק במקרה יחיד, או בכמה מקרים יחידים
• מטא-אנליזה היא כמותית. כשמשלבים מחקרים איכותניים, כמו בדוגמה על הורים לילדים על הרצף בחינוך הרגיל, זה נקרא בדרך כלל מטא-סינתזה

בדיקה עצמית

1. איך מזהים מאמר סקירה מתוך התקציר?
2. מה ההבדל בין סקירה שיטתית לסקירת היקף?
3. למה מכתב מערכת הוא לא מחקר?

תשובות.

1: בשיטה מתוארים מאגרי מידע במקום משתתפים, ובכותרת או מעליה כתוב הרבה פעמים Review.

2: סקירה שיטתית עונה על שאלה מוגדרת. סקירת היקף שואלת שאלה רחבה, בנושא שאין עליו עדיין הרבה מידע.

3: כי הוא דעה אישית וסובייקטיבית, בדרך כלל של העורך, ולא דיווח על מחקר. לכן גם אין לו תקציר.

כתבי עת ואיתור מאמרים

כתבי עת

כתב עת הוא החוברת, היום דיגיטלית, שבה מתפרסמים מאמרים. חוקרת מגישה את המאמר שלה, ואם הוא מתקבל, הוא מתפרסם. כתבי עת שפיטים שולחים כל מאמר לשופטים לפני הפרסום.

הכלים בספרייה הדיגיטלית

DOI (Digital Object Identifier) הוא המזהה הדיגיטלי של מאמר, כמו תעודת זהות. כותבים אותו גם ברשימה הביבליוגרפית.

LibKey Nomad, בקצרה

1. הספרייה הדיגיטלית, ואז התוסף להורדת טקסט מלא
2. Get LibKey Nomad Now, ובחירת דפדפן: Chrome או Edge
3. הוספה
4. Select Organization: לבחור את Ariel University מהרשימה
5. לנעוץ את התוסף בסרגל. הסימן שלו הוא טיפה ירוקה

אחרי זה זה אוטומטי. במחשב בלבד. בטאבלט, לפי ההרצאה, לא ברור.

BrowZine, בקצרה

נושא באנגלית, למשל Occupational Therapy, Aging או Autism. בוחרים כתב עת, ואז שנה וכרך מהרשימה שבצד, פותחים מאמר ומורידים PDF.

איפה זה תופס אתכן

• מבקשים כסף על מאמר? לא משלמים. עם התוסף, אם יש גישה דרך האוניברסיטה, מגיעים לטקסט המלא. ואם לא, הספרייה יכולה לעזור
• לפעמים גם לאוניברסיטה אין גישה. לפי ההרצאה, זה לא רוב המקרים
• לא כל כתב עת חשוב הוא של ריפוי בעיסוק. מאמרים בתחום מתפרסמים גם בכתבי עת של רפואה, זקנה או אוטיזם

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין LibKey ל-LibKey Nomad?
2. איך מגיעים למאמרים של AJOT מ-2025?
3. איפה עוד כותבים את ה-DOI?

תשובות.

1: LibKey מאתר מאמר לפי DOI או PMID. LibKey Nomad הוא תוסף לדפדפן שנותן טקסט מלא בכל מקום שבו מוצאים מאמר.

2: BrowZine, חיפוש Occupational Therapy, בחירה ב-AJOT, ואז השנה והכרך.

3: ברשימה הביבליוגרפית, לכל מאמר.

כללי העבודה בקורס

הציון והנוכחות

בינה מלאכותית

למה. כדי לא לדלג על השלבים שבהם מתפתחות הכתיבה, הקריאה הביקורתית והחשיבה הביקורתית. מקצוע שהבינה המלאכותית יכולה לעשות במקומכן, היא גם יכולה להחליף.

איך מגישים

• קובץ וורד במודל. בתרגילים הקבוצתיים, אחת מגישה בשם כולן
• שמות: בקובץ, או בשם הקובץ, השמות המלאים של המגישות. בלי תעודות זהות
• עיצוב, לפי התרגיל של הרצאה 2: עד עמוד וחצי, גופן 12, עדיף David, רווח כפול
• כותרות באנגלית: מקפידים על האותיות הגדולות כמו במקור

הדיוק

לפי הרצאה 3, ההערות על התרגילים הן לפעמים על רווח, מקף או נקודה, ולפעמים על משפט מסורבל או ניסוח לא ברור. במטלות עם ציון יורדות על זה נקודות.

• לראות את ההערות: התיקונים באדום, במעקב שינויים, ו"קבל" מראה את ההבדל. יש גם הערות בצד
• הגהה לפני כל שליחה
• קרדיט: כל מידע שנלקח ממאמר אחר מקבל מקור, גם בלי מרכאות

איפה זה תופס אתכן

• "בלי ציון" זה לא "בלי הגשה". כל התרגילים מוגשים, והמרצה עוברת עליהם
• רווח כפול מההתחלה. אורך העבודה בעמודים מכוון את רמת הפירוט, וכתיבה ברווח רגיל מטעה

בדיקה עצמית

1. מה המשקל של המטלה המסכמת?
2. למה מותר להשתמש בבינה מלאכותית בתרגיל בלי ציון?
3. איך רואים מה המרצה תיקנה בקובץ?

תשובות.

1: 70% מהציון. אין מבחן.

2: רק לתרגום המאמרים מאנגלית.

3: התיקונים מסומנים באדום, במעקב שינויים. "קבל" מראה את ההבדל, ויש גם הערות בצד.

דוגמאות מהקורס

אלה לא תרגילים של הקורס. הדוגמאות עלו בהרצאות ובתרגילים בכיתה, והפירוק לנושאים נכתב כאן.

1. התוספות לטיפול שלא עזרו

מה קורה: מחקר על התערבות של ריפוי בעיסוק אחרי שבץ. שתי קבוצות, ואחת קיבלה תוספות לטיפול, כמו דמיון מודרך. לא נמצא הבדל בין הקבוצות.

הרצאות: 2, 3.

מה לשים לב: ממאמר אחד אי אפשר להסיק מסקנה. באוכלוסייה אחרת או ברמת תפקוד אחרת התוצאה יכולה להיות שונה.

2. דיכאון ושיקום אחרי שבר בצוואר הירך

מה קורה: קבוצות קראו מאמר על השפעת דיכאון על השיקום של קשישים אחרי שבר בצוואר הירך, בלי לקרוא את כולו.

הרצאות: 1.

מה לשים לב: קבוצות שונות שאלו שאלות שונות על אותו מאמר, ומהחיבור ביניהן עלה הקשר ההדדי.

3. "צריך עוד מחקר"

מה קורה: בתרגיל התקצירים, כמה קבוצות גילו ששני המאמרים שלהן מסתיימים באותה מסקנה: צריך עוד מחקר.

הרצאות: 1, 2, 3.

מה לשים לב: מאמר סקירה מרכז את הפערים האלה, ולכן ממנו יוצאים לא פעם רעיונות למחקר חדש.

4. אותו נושא, שלושה סוגי מאמרים

מה קורה: אפשר לשאול על מרפאים בעיסוק ופרקטיקה מבוססת ראיות בכמה דרכים.

הרצאות: 2, 3.

מה לשים לב: הסוג נקבע לפי השיטה. אם יש משתתפים, המאמר אמפירי. אם השיטה היא מאגרי מידע, זו סקירה.

5. המאמר שביקשו עליו כסף

מה קורה: סטודנטית חיפשה מאמרים לעבודה, ומאמרים שעניינו אותה דרשו תשלום.

הרצאות: 1, 3.

מה לשים לב: לא משלמים. ברוב המקרים יש גישה דרך האוניברסיטה, ואם לא, הספרייה יכולה לעזור.

6. מאמר בלי תקציר

מה קורה: בתרגיל של הרצאה 3, קבוצה בחרה מכתב עת של ריפוי בעיסוק פריט שלא היה לו תקציר.

הרצאות: 3.

מה לשים לב: לפני שבוחרים פריט לעבודה, בודקים מה סוג המאמר.

דף עזר

קריאה

קורא יעיל הוא קורא גמיש. שלוש שאלות: מה אני רוצה לקרוא, לשם מה, וכמה לזכור.

מבנה המאמר

התקציר

כרטיס הביקור של המאמר. קצר, מאורגן וקריא. לפי ההרצאה 250 עד 300 מילים, ולפי הכלל של כתב העת. נפתח בחשיבות, עומד בפני עצמו, קיצורים מפורשים.

סוגי מאמרים

לסמוך על מחקר

גודל מדגם · הקצאה אקראית · עיוורון · כלי אבחון · כתב עת שפיט ורמתו · סקירה מול מחקר בודד · מועד הפרסום.

הספרייה הדיגיטלית

מילון מונחים

סיכום למבחן

הרצאה 1 — קריאה ביקורתית, SQ3R ומבנה המאמר

• קריאה ביקורתית: לגלות, לנתח ולהבין לעומק את הטקסט. חשיבה ביקורתית: להעריך את המידע והרעיונות. קודם מבינים, ואחר כך מעריכים
• קורא יעיל הוא גמיש: מחליט מה לקרוא, לשם מה, וכמה מזה לזכור
• SQ3R: Survey, Question, Read, Recite, Review. השאלות מנוסחות מהתקציר, מהפסקה הראשונה ומהסיכום. Recite אחרי כל קטע, Review בסוף
• מבנה המאמר: תקציר ומילות מפתח, מבוא וסקירת ספרות, שיטה, תוצאות, דיון ומסקנות, מקורות. Corresponding author: איש הקשר, בדרך כלל הכותב הראשון, לא בהכרח
• מגבלות המחקר נכתבות בדיון. כל משפט שנשען על מאמר אחר מקבל מקור, גם בלי ציטוט ישיר

הרצאה 2 — התקציר של מאמר אקדמי

• התקציר הוא כרטיס הביקור של המאמר: קצר, מאורגן וקריא, ובדרך כלל מה שקוראים קודם. לפיו מחליטים אם להעמיק
• לפי ההרצאה, 250 עד 300 מילים, ובדיוק לפי הכלל של כתב העת. נפתח בחשיבות המחקר, עומד בפני עצמו, וכל קיצור מפורש בתוכו
• תקציר של מאמר מחקרי: בעיה ומטרה, שיטה (משתתפים, סוג מחקר, כלים), ממצאים, מסקנות. תקציר של מאמר תיאורטי: אין משתתפים, והשיטה היא המקורות
• מחקר חתך: בודק משהו באוכלוסייה בנקודת זמן אחת
• לסמוך על מחקר: גודל המדגם, הקצאה אקראית, עיוורון, וכתב עת שפיט. "צריך עוד מחקר" לא אומר שהמחקר חלש

הרצאה 3 — סוגי מאמרים, והספרייה הדיגיטלית

• מאמר אמפירי: מחקר שהחוקרים ערכו בעצמם, עם משתתפים. לא חייב שתי קבוצות. השיטה מפורטת כדי שאפשר יהיה לחזור על הניסוי
• מאמר סקירה: מסכם את כל המחקרים בנושא, בלי ממצאים חדשים. מטא-אנליזה: שילוב סטטיסטי של מחקרים כמותיים. סקירה שיטתית: שאלה מוגדרת. סקירת היקף: שאלה רחבה
• מאמר תיאורטי: מציג תיאוריה חדשה, או משווה בין תיאוריות
• תיאור מקרה: מקרה יחיד או כמה, בנושא נדיר. מכתב מערכת: דעה, בדרך כלל של העורך, בלי תקציר
• DOI: מזהה דיגיטלי של מאמר. LibKey Nomad: תוסף לטקסט מלא מכל מקום. BrowZine: איתור כתבי עת לפי נושא

מה חוזר לאורך הקורס

1. לא קוראים הכול: קוראים לפי מטרה. SQ3R מתחיל בסקירה ובשאלות, והתקציר מחליט אם להעמיק
2. אין מחקר מושלם: לכל מחקר יש מגבלות. בודקים מדגם, הקצאה, עיוורון וכתב עת, וסקירה עדיפה על מחקר בודד. גם עליה מפעילים חשיבה ביקורתית
3. השיטה מגלה את סוג המאמר: משתתפים וכלים במאמר אמפירי, מאגרי מידע בסקירה, מושגים ותיאוריות במאמר תיאורטי