הרצאה 2 · 1.11

התקציר של מאמר אקדמי

87 דקות. למה התקציר הוא החלק החשוב במאמר, מה מאפיין תקציר טוב, ומה ההבדל בין תקציר של מאמר מחקרי לתקציר של מאמר תיאורטי. אחר כך תרגיל על שני תקצירים בקבוצות, ומה בודקים כדי להחליט אם לסמוך על מחקר.

בעמוד

• למה התקציר חשוב
• המאפיינים של תקציר טוב
• שני סוגים של תקצירים
• התרגיל: שני תקצירים
• מה עלה מהקבוצות
• בדיקה עצמית

לפי המרצה, זה השיעור השלישי בקורס. בין 0:30 ל-1:13 אין קול בהקלטה, חוץ מכמה משפטים טכניים: הקבוצות עבדו בחדרים נפרדים. התקצירים עצמם הוצגו על המסך, ומה שלא הוקרא מהם לא נמצא כאן.

למה התקציר חשוב

התקציר מופיע בדרך כלל בתחילת המאמר. לפי ההרצאה, הוא החלק החשוב ביותר:

• הוא מה שקוראים קודם, והרבה פעמים גם מה שקוראים בכלל. לפיו הקוראת מחליטה אם המאמר מעניין אותה, אם הוא מתאים לצרכים שלה, ואם להעמיק בו
• הוא מאפשר לסקור את תוכן המאמר במהירות, כי הוא תמצית של כל החלקים
• הוא עוזר למצוא את המאמר. מילות החיפוש נשאבות הרבה פעמים מהתקציר
• גם כתב העת קורא אותו קודם. מי שבודק מאמר שהוגש בודק בתקציר אם האוכלוסייה מתאימה לכתב העת, ואם שיטת המחקר טובה ואיכותית מספיק

הדוגמה מההרצאה. בשנה ג' יש קורס PBL, של תיאורי מקרה. קבוצה שחוקרת תסמונת דאון צריכה לבחור מילות חיפוש שימצאו את המאמרים המתאימים לה: התערבות בילדים עם תסמונת דאון, הגורמים לתסמונת, או גורמים סביבתיים שמשפיעים על ילדים ומתבגרים עם התסמונת. מילים כאלה מופיעות בתקציר.

המאפיינים של תקציר טוב

התקציר הוא כרטיס הביקור של המאמר. הוא קצר, מאורגן וקריא, ומסכם את כל התכנים של המאמר באופן שמשקף את מטרת המחקר.

מה זה "לחדש". כבר פורסמו הרבה מאוד מאמרים, ולכן מחקר צריך להביא משהו חדש, ולא לחקור שוב את מה שכבר נמצא. החידוש יכול להיות זווית חדשה, כיוון חדש, אוכלוסייה או גיל שעוד לא נחקרו, או כלי אבחון שעוד לא השתמשו בו. המשפט הפותח מסביר למה הנושא מעניין, ולמה דווקא עכשיו חשוב לחקור אותו.

איפה זה תופס אתכן. "עומד בפני עצמו" נשמע מובן מאליו, ונשבר בדיוק בקיצורים. אי אפשר לדרוש מהקוראת לחפש בתוך המאמר מה פירוש ראשי התיבות, ואז לחזור לתקציר.

שני סוגים של תקצירים

תקציר של מאמר מחקרי

הדוגמה הייתה מחקר חתך: מחקר שבודק משהו באוכלוסייה בנקודת זמן אחת. מה שזיהו בכיתה בתקציר:

תקציר של מאמר תיאורטי

מאמר תיאורטי הוא הרבה פעמים סקירת ספרות, או מאמר שבודק מושג או מינוח חדש. אין בו קבוצת משתתפים שמילאה שאלונים, או שנבדקה לפני ואחרי התערבות.

הדוגמה הייתה סקירה שיטתית. המטרה שלה, כפי שהופיעה בתקציר: This systematic review aimed to determine occupational therapists' attitudes, knowledge and utilization of evidence-based practice.

פרקטיקה מבוססת ראיות (Evidence-Based Practice). לפי מה שעלה בכיתה: עבודה שנשענת על מה שכבר נחקר והוכח, ולא על תחושות בטן או על ניסיון בלבד. הסקירה בדקה עד כמה מרפאות ומרפאים בעיסוק בשטח עובדים כך. היא לא עשתה את זה בשאלות למטפלים אחד-אחד, אלא בחיפוש מאמרים שעוסקים בזה.

ההשוואה

שאלה מהכיתה: מאמר תיאורטי תמיד בלי משתתפים? בדרך כלל כן. הוא חוקר מושג, מינוח, שינוי בטרמינולוגיה, או סוקר ספרות. אילו רצו לבדוק את הגישות של מרפאים בעיסוק בשאלונים ובראיונות, זה היה מאמר מחקרי. בסקירה, המשתתפים הם כביכול המקורות עצמם: אותם מנתחים, ולא אנשים.

רוב המאמרים שתפגשו יהיו מחקריים. מאמרי הסקירה נותנים מידע מקיף מאוד, כי הם מאגדים ממצאים של הרבה מחקרים על אותו נושא.

בהרצאה 3 החלוקה מתחדדת: מאמר סקירה ומאמר תיאורטי מוצגים שם כשני סוגים נפרדים.

התרגיל: שני תקצירים

תשע קבוצות לפי מספר החדר. לכל קבוצה תיקייה במודל עם שני תקצירים. לכל תקציר כותבים:

1. הכותרת המלאה של המאמר ושנת הפרסום
2. מה מטרת המחקר, ומה מסקנותיו
3. מה היה ידוע לכן על הנושא לפני הקריאה
4. מה יתווסף לידע האישי שלכן בעקבות התקציר

ההגשה: קובץ וורד במודל, עד עמוד וחצי, גופן 12, עדיף David, רווח כפול. אחת מהקבוצה מגישה. בשם הקובץ השמות המלאים של הסטודנטיות, בלי תעודות זהות. תרגיל בלי ציון, אבל כתיבה אקדמית ומקצועית היא המהות של הקורס.

בינה מלאכותית: בתרגילים בלי ציון, לא משתמשים, חוץ מתרגום של המאמרים מאנגלית. בתרגילים עם ציון יהיה מותר.

רווח כפול. בוורד מסמנים את הטקסט, ובאפשרויות הריווח בוחרים רווח כפול. רוב העבודות בתואר מוגשות כך. כשנאמר כמה עמודים לכתוב, זה מכוון את רמת הפירוט, ולכן כדאי לכתוב ברווח כפול מההתחלה.

מה עלה מהקבוצות

"שני המחקרים נגמרו בזה שצריך עוד מחקר." הרבה קבוצות נתקלו בזה. לפי ההרצאה, זה נכון וזה מקובל: כמעט לכל מחקר יש מגבלה. הוא מוגבל לאוכלוסייה, למדינה, לגיל או לכלי אבחון מסוים, ואף מחקר לא פותר הכול. זה לא אומר שהמחקר פחות טוב. כך עולם המדע עובד.

מה בודקים כדי לסמוך על מחקר

אחרי הדוגמה של השבץ, השאלה הייתה כמה אנשים היו במדגם. מה מעלה את הרמה של מחקר:

את רוב הנקודות האלה ילמדו בהרחבה בשיטות מחקר.

החשיבה הביקורתית כאן. גם מחקר טוב שלא מצא הבדל לא סוגר את השאלה. מחקר אחר, במקום אחר, באוכלוסייה אחרת או ברמת תפקוד אחרת, יכול להראות משהו אחר.

למה סומכים יותר על מאמר סקירה

מאמר סקירה מחפש במאגרי מידע מחקרים שכבר נעשו על הנושא, ומסיק מהם מסקנות. כשהוא מאגד, נניח, עשרים מחקרים, המסקנות שלו לא נשענות על קבוצה אחת של חוקרים, ולכן אפשר לסמוך עליהן יותר. גם עליו מפעילים חשיבה ביקורתית.

בדיקה עצמית

סיימת את הרצאה 2. זה נשמר אצלך.