הרצאה 3 · 8.11

סוגי מאמרים, והספרייה הדיגיטלית

92 דקות. משוב על התרגילים, ואז סוגי המאמרים: אמפירי, סקירה (מטא-אנליזה, סקירה שיטתית, סקירת היקף), תיאורטי, תיאור מקרה ומכתב מערכת. בחלק השני הספרייה הדיגיטלית: DOI, התקנת התוסף LibKey Nomad, ואיתור כתבי עת ב-BrowZine.

בעמוד

• משוב על התרגילים
• מאמר אמפירי
• מאמר סקירה
• מאמר תיאורטי
• תיאור מקרה, ומסמכים נוספים
• הספרייה הדיגיטלית
• התרגיל: מאמר מכתב עת של ריפוי בעיסוק
• בדיקה עצמית

לפי המרצה, זה השיעור הרביעי בקורס. בין 1:19 ל-1:30 אין קול בהקלטה: עבודה בחדרים. בחלק של הספרייה המרצה הראתה את המסך שלה, ומה שהופיע עליו ולא נאמר בקול לא נמצא כאן. בשבוע הבא ממשיכים: איך מחפשים מאמרים באתר הספרייה לפי נושא.

משוב על התרגילים

התרגילים הבדוקים חוזרים למי ששלחה, והיא מעבירה לשאר הקבוצה.

• הערות באדום הן תיקונים במצב מעקב שינויים של וורד. מי שתלחץ "קבל" תראה את ההבדל בין מה שכתבה למה שהתכוונה המרצה. יש גם הערות בצד. חשוב להוריד את הקובץ כך שרואים את שניהם
• מה מתוקן: לפעמים דברים קטנים מאוד, כמו רווח, מקף או נקודה. לפעמים משהו גדול יותר: משפט מסורבל, או ניסוח לא ברור
• למה זה חשוב: אלה הדברים שיורדות עליהם נקודות במטלות עם ציון. וגם אחר כך, בעבודות במהלך התואר ובדוחות של אשת מקצוע. הדיוק הוא חלק מהמהות של כתיבה מדעית
• מה לעשות: להתרגל לדייק ולעשות הגהה לפני ששולחים. להשתמש בתרגילים בלי ציון כדי לשפר את הכתיבה לפני אלה שיש להם ציון

מאמר אמפירי

שלושה שמות לאותו דבר: מאמר אמפירי, מאמר ניסויי, מאמר מחקרי. זה הסוג הנפוץ ביותר, ורוב המאמרים שקראתן בתרגילים היו כאלה.

מה הוא: תיאור של מחקר אמפירי שהחוקרים ערכו בעצמם, עם משתתפים ותוצאות. המטרה היא לדווח על ממצאים חדשים ולעדכן את עולם המחקר.

למה מתארים את השיטה בפירוט:

• כדי שאפשר יהיה לחזור על הניסוי, במקום אחר או בהשוואה למשהו אחר, ולראות אם מתקבלות אותן תוצאות. וכדי שאחרים לא יצטרכו לעשות אותו שוב, או שיעשו אותו מזווית אחרת, בתרבות אחרת או בגיל אחר
• כדי שאפשר יהיה לבחון את המסקנות בביקורתיות. האם הן הגיוניות לפי מה שנעשה? אולי החוקרת חושבת שהמדגם מייצג, והוא לא כל כך מייצג. אולי כלי האבחון לא טובים, והייתה הטיה בתוצאות

מה יש בכל פרק

סקירת הספרות נכתבת לפני המחקר: קוראים הרבה מאוד מאמרים בנושא, כדי לוודא שהוא עוד לא נחקר, ולהבין מה קיים ומה חסר. ידברו עליה בהרחבה בהמשך או בסמסטר הבא.

הדיון הוא לפי ההרצאה לא פעם החלק המעניין ביותר, יותר מהתוצאות ומשאלת המה יצא מובהק ומה לא. מה לקרוא תלוי, כמובן, בסיבה שבגללה ניגשתן למאמר.

דוגמאות מהתקצירים של הכיתה

איפה זה תופס אתכן. מאמר ניסויי לא חייב שתי קבוצות. מספיק שלוקחים משהו, בודקים את התוצאות שלו, ובודקים אם יש קשר למשהו מסוים.

ולמה מחקר התערבות קשה לביצוע: צריך הרבה משתתפים, והרבה בקרה כדי לוודא מה כל צד מקבל.

למי הוא מופנה, ומה החידוש

המאמר האמפירי מופנה לחוקרים שחוקרים את אותו תחום, ומתאר משהו חדש. עולם המדע כבר לא צעיר, וכמעט כל נושא נבדק איכשהו. לכן החידוש הוא הרבה פעמים זווית:

• נושא חדש באמת. כשהתחילה הקורונה, יצאו הרבה מאמרים חדשים, כי זה משהו שלא נבדק מעולם
• זווית חדשה על נושא ותיק. שיתוק מוחין (CP) מוכר מזמן. ועדיין מחקר יכול לחדש בשיטת טיפול חדשה, או בשיטה קיימת שלא נוסתה בגיל מסוים או בדרך מסוימת

סגנון הכתיבה תמציתי ובהיר מאוד. יש סגנון מסוים שמקובל בעולם המחקר, והוא שונה מכתיבה יוצרת. ידברו עליו בהרחבה בכתיבה מדעית, ויתחילו כבר בסמסטר הזה.

שתי דוגמאות לתקצירים אמפיריים

וידאו מודלינג בתעסוקה. מאמר מ-2023 על וידאו מודלינג בנושאי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בתקציר: רקע (מי האוכלוסייה, ולמה יש צורך לחקור את זה), השיטה, איך בדקו את יעילות ההתערבות, התוצאות, המסקנות והתרומה של המחקר.

אכילה ותחושה באוטיזם. מאפייני אכילה ומאפיינים תחושתיים (eating and sensory features) של ילדים על הרצף האוטיסטי, לעומת ילדים עם התפתחות טיפוסית. התקציר מחולק לכותרות: Importance, Objective, ואז השיטה מפורקת לחלקים:

ואחריהן Results ו-Conclusions. החלוקה הזו משתנה ממאמר למאמר.

מאמר סקירה

מאמר סקירה מסכם כמה מחקרים בתחום מחקר ספציפי. אין בו משתתפים, ואין בו איסוף נתונים במובן הרגיל: איסוף הנתונים הוא איסוף של המחקרים, ואחריו ניתוח שלהם ומסקנות. סוגים:

הדוגמה מההרצאה. רוצים לדעת אם התערבות של ריפוי בעיסוק עוזרת לאנשים עם סכיזופרניה. מחקר אחד בודק התערבות אחת ומראה תוצאה. סקירה שיטתית או מטא-אנליזה מחפשת את כל המאמרים בנושא, נניח משנת 2000, ומסכמת אותם: כך וכך מאמרים, חלקם על התערבות אחת וחלקם על אחרת, בחלק המדגם לא מייצג, בחלק יש בעיות בסטטיסטיקה. ואז מסקנות. לכן יש לה חוזק משמעותי, והיא נותנת נקודת מבט מקיפה הרבה יותר. סקירה כזו דורשת הרבה עבודה.

מה המטרות שלו

1. להגדיר בעיה או נושא
2. לשאול שאלת סקירה: מה נבדק עד היום בנושא?
3. להציג את המחקרים הקודמים
4. להעביר עליהם ביקורת: כאן המדגם קטן מדי, כאן הבדיקה לא נעשתה כמו שצריך
5. לזהות בעיות ופערים בספרות
6. להציע פתרון או מחקר חדש: "חסר לנו כך וכך", או אמירה לעולם המחקר שכאן כדאי לחקור

המבנה

מה מאפיין אותו

• לפעמים כותבת אחת, ולפעמים כמה כותבים
• מתאר נושא שלם, ומציג תמונה רחבה של התחום. לכן הוא מתאים כשרוצים להעמיק בנושא, יותר ממחקר ספציפי וצר
• כולל את כל החומר הרלוונטי. לא "מצאתי עשרה מאמרים ואני מנתחת אותם", אלא חיפוש מקיף ורציני שמגיע לכל המאמרים בנושא
• לא מציג ממצאים חדשים, כי הוא מנתח מחקרים קודמים
• מלמד מי החוקרים העיקריים בתחום. אחר כך אפשר לחפש מאמרים לפי השמות שלהם
• נותן היסטוריה של התחום והתפתחויות אחרונות: מה השתנה במושגים ובפרספקטיבה
• מראה פערים במחקר, ונותן רעיונות למחקרים עתידיים

לפני שבוחרים שאלת מחקר, קוראים מאמרים קודמים, ובמיוחד מאמרי סקירה, שכבר עשו חלק מהעבודה: בדקו את כל המאמרים בנושא, ואמרו מה חסר. אבל צריך לבדוק מתי הסקירה פורסמה. סקירה מלפני שש או שבע שנים עדיין נותנת מידע, אבל מאז נבדקו הרבה דברים, ולכן כדי לבחור שאלה חדשה צריך להכיר גם את המאמרים העדכניים ביותר.

שלוש דוגמאות

הערה על הדוגמה הראשונה. לפי ההגדרה שניתנה, מטא-אנליזה היא שילוב סטטיסטי של מחקרים כמותיים. כשמשלבים מחקרים איכותניים, כמו כאן, זה נקרא בדרך כלל מטא-סינתזה. הכותרת המדויקת של המאמר לא נשמעה בהקלטה.

הדוגמה מהכיתה. סטודנטית סיפרה על מאמר מהתרגיל הקודם: הוא עסק בשיתוף פעולה בין מטפלים למורים בבתי ספר יסודיים, ולא בדק את זה בשטח, אלא ניתח מחקרים שכבר קיימים. לפי ההרצאה, זו כנראה סקירה, ובמאמר עצמו יהיה כתוב איזו: Systematic Review, Scoping Review או Meta-Analysis.

מאמר תיאורטי

מטרת המאמר התיאורטי: להציג תיאוריה חדשה, או להשוות בין כמה תיאוריות.

• מציג מודל או נוסחה שמתבססים על עובדות ממחקרים אחרים באותו תחום, והרבה פעמים מציע תיאוריה אחרת
• חייב להיות מעודכן במושגים שרווחים היום בעולם המחקר
• כל עובדה מגובה באזכור של עבודה אחרת
• המטרות: ללמוד תיאוריות, גישות שונות וגישות חדשות

הדוגמה: מהזדקנות מוצלחת להזדקנות מיטבית. בספרות היה מקובל המונח Successful Aging, הזדקנות מוצלחת. המונח בעייתי, כי "מוצלח" הוא שיפוטי: מצליחים או לא מצליחים. מאמר בשם From Successful Aging to Aging Well עסק בשינוי הזה, ובמעבר ל-Aging Well, הזדקנות מיטבית. הוא לא עורך סקירה, ובטח לא ניסוי. הוא עוסק בהתפתחות של מינוח.

דוגמה לתקציר: Towards Daily Function Homeostasis: A Conceptual Health Framework and Keys for Action. מסגרת מושגית. התקציר לא מחולק לכותרות, אבל בפנים יש רקע, מטרה ובסוף מסקנות.

על מתן קרדיט

לפי ההרצאה, אחד הדברים החשובים ביותר בכתיבה מדעית: לא משתמשים במידע ממחקרים אחרים בלי לתת להם קרדיט. גם כשלא מצטטים במרכאות, מי שלוקחת מידע ממאמר אחר מציינת מאיפה לקחה אותו. זה נכון לכל עבודה ולכל מצגת. איך מאזכרים ואיך מצטטים, ילמדו בהמשך הקורס ובכתיבה מדעית.

תיאור מקרה, ומסמכים נוספים

תיאור מקרה (Case study) בודק מקרה יחיד, או כמה מקרים יחידים. זה יוצא דופן: בדרך כלל לוקחים מדגם גדול ככל האפשר, כדי שיהיה מייצג ואפשר יהיה להסיק ממנו על כל האוכלוסייה.

• למה בכל זאת: נושא מאוד ספציפי, טיפול מיוחד, או מחלה נדירה מאוד. לומדים את המקרה לעומק ומנסים להגיע ממנו למסקנות. אולי שיטת הטיפול תתרחב, ויראו מה הממצאים
• מקובל במדעי הרפואה והבריאות ובמדעי החברה
• לא מספיק לרצות לפרסם. כתב העת צריך לרצות לפרסם, ולכן המקרה צריך להיות משמעותי מספיק

מסמכים נוספים:

הספרייה הדיגיטלית

המטרה של הקורס, לפי ההרצאה: לדעת לחפש מאמרים, לבדוק אם מאמר טוב, לעשות אינטגרציה בין מאמרים ולהסיק מסקנות. יתנסו בזה במטלת האמצע, במטלה המסכמת ובכתיבה מדעית.

הספרייה הדיגיטלית, באתר הספרייה של האוניברסיטה, היא כל מה שאפשר להשיג מהספרייה בלי להגיע אליה. צריך שם משתמש וסיסמה של האוניברסיטה.

LibKey ו-DOI

LibKey מאתר מאמר לפי DOI או לפי PMID, דרך נוספת לזהות מאמרים.

DOI (Digital Object Identifier) הוא מזהה דיגיטלי, כמו תעודת זהות של המאמר. לכל מאמר יש מספר משלו. מכניסים אותו, והמאמר נמצא, עם אפשרות להוריד אותו כ-PDF אחרי שהאתר מזהה אתכן כסטודנטיות באוניברסיטת אריאל. את ה-DOI כותבים גם ברשימה הביבליוגרפית, לכל מאמר.

LibKey Nomad: תוסף לטקסט מלא

הבעיה: מי שמחפשת מאמר בגוגל או בגוגל סקולר, בלי קשר לאוניברסיטה, מקבלת לרוב רק את התקציר. לפעמים מבקשים כסף כדי לקרוא את המאמר. אל תשלמו.

הפתרון: התוסף LibKey Nomad נותן גישה לטקסט המלא מכל מקום שבו מצאתן את המאמר, אם הוא קיים בטקסט מלא דרך האוניברסיטה. לפי ההרצאה, ברוב המקרים יש גישה, ובחלק מהמקרים גם לאוניברסיטה אין.

ההתקנה, במחשב:

1. באתר האוניברסיטה: הספרייה, ואז הספרייה הדיגיטלית
2. "ליבקי נומד: תוסף להורדת טקסט מלא". גוללים למטה ולוחצים על הקישור לאתר
3. לוחצים על הכפתור הכתום, Get LibKey Nomad Now
4. בוחרים דפדפן, Chrome או Edge, ולוחצים "הוספה"
5. ב-Select Organization כותבים Ariel University ובוחרים אותה מהרשימה
6. בסרגל הדפדפן לוחצים על סמל התוספים, הפאזל, ונועצים את LibKey Nomad. הסימן שלו הוא טיפה ירוקה

אחרי זה זה אוטומטי, ואין צורך לעשות שום דבר. כשמחפשים מאמר שיש אליו גישה, מופיע לפעמים בצד סימן של אוניברסיטת אריאל עם Full Text.

איפה זה תופס אתכן. בשלב Select Organization לא מספיק להתחיל להקליד: צריך לבחור את Ariel University מהרשימה. ולא צריך ללחוץ על Download PDF שמופיע אחר כך. אם זה לא עובד, הספרייה יכולה לעזור. בטאבלט, לפי ההרצאה, לא ברור אם זה עובד, ושווה לנסות.

BrowZine: איתור כתבי עת

BrowZine מאתר כתבי עת לפי נושא. כתב עת הוא החוברת הדיגיטלית שבתוכה מתפרסמים מאמרים, וכל מאמר שייך לכתב עת מסוים.

• מחפשים לפי נושא: Aging, Autism Spectrum Disorder, או Occupational Therapy
• תחת Occupational Therapy מופיעים כתבי העת של התחום. החשוב שבהם הוא AJOT, American Journal of Occupational Therapy. ועוד: האוסטרלי, הקנדי, British Journal of Occupational Therapy, Occupational Therapy Now
• בוחרים כתב עת, ומשמאל מופיעות השנים. בוחרים שנה וכרך, ורואים את המאמרים
• פותחים מאמר, בוחרים PDF והורדה, ומקבלים טקסט מלא דרך האוניברסיטה

את החיפוש לפי נושא בתוך אתר האוניברסיטה ילמדו בשבוע הבא.

התרגיל: מאמר מכתב עת של ריפוי בעיסוק

תרגיל קצר בלי ציון, בחדרים. נכנסים לספרייה הדיגיטלית ול-BrowZine, מחפשים Occupational Therapy, באנגלית, ובוחרים כתב עת ומאמר מגיליון של 2020 ואילך. בקובץ וורד כותבים:

החשוב ביותר בתרגיל הוא למצוא מאמר ולהגיע אליו. את מרכיבי התקציר אפשר להשלים אחר כך, או להגיש חלקי. בינה מלאכותית: מותר לתרגום, אבל בלי להעתיק את הניסוחים שלה.

מה קרה בקבוצה אחת: בחרו בלי כוונה מכתב מערכת, ולכן לא היה לו תקציר. זו בדיוק ההבחנה מתחילת השיעור: מכתב מערכת הוא דעה, ולא מחקר.

בדיקה עצמית

סיימת את הרצאה 3. זה נשמר אצלך.